הכרעת דין בתיק ת"פ 4412-08-10

1.         ביום 24.12.12 הודעתי על זיכוי הנאשם מהמיוחס לו בכתב האישום מחמת הספק - ולהלן נימוקיי.

2.         כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 379+ 382(ב)(1) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") ( 2 אישומים), ו איומים לפי סעיף 192 לחוק.

            על פי המפורט בכתב האישום, הנאשם וגב' מרוות חרדאן (להלן: "המתלוננת") נשואים כ-3 חודשים, ומתגוררים בישוב זמר (להלן: "הבית").

במועד הרלוונטי הייתה המתלוננת בשבוע ה-12 להריונה.

על פי המפורט באישום הראשון, בתאריך 25.7.10 בשעה 23:30 או בסמוך לכך, בבית, העיר הנאשם את המתלוננת משנתה וביקש כי תעשה לו מסאז'. המתלוננת השיבה כי אינה יכולה כיוון שעייפה.

            בהמשך ביקש הנאשם מהמתלוננת כי תשב עמו, והמתלוננת התיישבה על המיטה. מיד ובסמוך, התיישב הנאשם ליד המתלוננת , הניח את מרפקו ידו הימנית על בטנה, ולחץ על בטנה. המתלוננת ביקשה מהנאשם שיקום מעליה, ומשלא נענתה על ידו - דחפה אותו מעליה.

מיד ובסמוך לכך, הניח הנאשם את ידו על בטנה של המתלוננת, ולחץ.

באותן נסיבות, איים הנאשם על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה בכך שאמר "עכשיו אני אגרום לך ללדת", בכוונה להפחידה או להקניטה.

            במעשים המתוארים, תקף הנאשם את המתלוננת שלא כדין וללא הסכמתה.

על פי המפורט באישום השני, בתאריך 26.7.10, בשעה 23:30 או בסמוך לכך, בבית ביקש הנאשם מהמתלוננת לקיים עמו יחסי מין. משסירבה לבקשתו, משך הנאשם בשערות ראשה.

במעשיו המתוארים, תקף הנאשם את המתלוננת שלא כדין וללא הסכמתה.

3.         הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום, למעט העובדה כי שהה עם המתלוננת בביתם במועדים ובשעות הרלוונטיות לכתב האישום.

4.         על עדי התביעה נמנו:

(1) ע"ת/1-מרוות חרדאן- המתלוננת (עמ' 4-13 לפרוטוקול)

(2) ע"ת/2-גאלב זרעי (עמ' 13-14 לפרוטוקול)

(3) ע"ת/3-ניעאם אבו עסבה (עמ' 15-19 לפרוטוקול)

(1) ע"ת/1-מרוות חרדאן (המתלוננת)- הייתה במשטרה לפני זמן רב, ולאחר מכן נכנסה לכל מיני בעיות, ולא ממש זוכרת מה מסרה שם.

היא והנאשם זוג צעיר, היו נשואים חודשים, ולא הצליחו להבין אחד את השני, שניהם היו עצבניים, הוא היה עצבני לפעמים, צעק, וגם היא צעקה. עכשיו עשו סולחה, וחזרו (פרו' עמ' 4 ש' 17-23). הם עשו סולחה דרך בית המשפט השרעי, באמצעות עדים, גם נולדה לה בת וגם הנאשם השתנה. הוא אדם אחר.

הכול השתנה אצלו - ביחסו אליה הוא נהיה שקט יותר, יחסו טוב יותר, אוהב את המשפחה ולשבת אתה. לפני כן היה עצבני, והיה דוחף אותה בשתי ידיים. היום אין דבר כזה (שם, ש' 24-33).